מחקרים רבים מראים שלמשקאות אלכוהוליים השפעה מיטיבה על הבריאות. על פי "מחקר על" (עבודה שריכזה את הנתונים של 34 מחקרים שהתפרסמו בנושא,סך הכל השתתפו מיליון ושש עשרה אלף גברים ונשים) שהופיע בדצמבר 2006 ב-Archives of Internal Medicine"" שתיית 1-2 מידות אלכוהול לנשים או 2-4 מידות אלכוהול לגברים, מפחית את התמותה הכללית ב-17%. חשוב לציין שמעל כמויות אלו, הסיכון לתמותה כללית עולה. בדומה, "מחקר על" אחר שהתפרסם בשנת 2003 בעיתון היוקרתי ""JAMA, מראה הפחתה דומה, %17 עד 20% בשכיחות אירועים מוחיים, באמצעות צריכת 12 גר' אלכוהול השווה למידה אחת. שוב, חשוב לציין ששתייה מרובה של 60 גר' ויותר אלכוהול, מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים בצורה דראסטית, בין %60 ל-118%.
מבין סוגי האלכוהול המועדפים נמצא היין, וזאת מכיוון שליד תכולת האלכוהול, ניתן למצוא בו חומרים אחרים בשם פוליפנולים ובתוכם הפלבונוידים. חומרים אלו פועלים כאנטיאוקסידנטים (נוגדי חימצון). למה הם חשובים לבריאותנו? גופנו מייצר חומרים בשם "רדיקלים חופשיים", רדיקלים חופשיים הם תרכובות חמצן בעלות אלקטרון אחד לא מזווג, כלומר אלקטרון אחד חופשי. מכיוון שהמצב הטבעי של תרכובות חמצן הוא של שני אלקטרונים מזווגים, מחפש הרדיקל החופשי אלקטרון נוסף, בכך נגרם חימצון של תרכובות אחרות . תרכובות אלו יכולות להיות חומר גנטי, חלבונים או שומנים חיוניים אשר להן הרדיקלים חופשיים גורמים נזק. לזה קורים חימצון. זהו תהליך לא רצוי אשר מתקשר לשלל מחלות כגון מחלות לב, סוכרת וסוגי סרטן שונים. האנטיאוקסידנט מגן למעשה בפני תהליך החימצון.
במחקר צרפתי שהתפרסם ב- "Archives of Internal Medicine"נמצא שצריכה נמוכה של יין ובירה מקטין את הסיכון למחלות לב וכלי דם אך רק יין בצריכה יומית של 2 עד 3 מידות אלכוהול ביום, הוריד את הסיכון לתמותה כללית בעיקר בגלל הפחתה במחלת סרטן ומחלת לב וכלי דם. מכאן ההתעניינות הרבה ביין כסוג אלכוהול המועדף.
ביין אדום כ-100 פנולים שונים. ריכוז חומרים אנטאוקסידנטים אלו משתנה לפי המקום בעולם בו הענבים גדלים, סוג האדמה, מזג האוויר, סוג הענב וסיבות נוספות. הפוליפנולים העיקרים ביין אדום הם: קטצין, קרציטין, קמפרול, הספריטין ורסברטרול. נבחן למשל את הפנול בשם רסברטרול הנמצא רק ביין אדום. יין שנוצר על ידי ענבי קברנט סובינון בעמק הנפה שבקליפורניה, ארצות הברית, נמצא בריכוז פי תשע יותר גבוה בבציר 1994 בהשוואה לבציר 1989. מאותו סוג ענבים יצרו יין באיטליה עם ריכוז רסברטרול פי 7 יותר גבוה בשנת 1989 מאשר בשנת 1991. קשה לדעת אם היין המוגש על שולחננו בעל ריכוז גבוה או נמוך של החומר האנטיאוקסידנט. עם זאת מתברר שגם בריכוז נמוך הרסברטרול פועל כמגן נגד חימצון. יתר על כן, מחקר שהתפרסם בעיתון "Atherosclerosis" בשנת 2006 הראה שהפנולים השונים ביין פועלים בשיתוף פעולה מה שמגביר את פעילותם הביולוגית ומקטין את הסטרס החימצוני.
לסיכום,מהמחקרים בנושא ניתן להבין כי:
התרכובות הפנוליות שביין הן בעלות פעילות ביולוגית גם כאשר צריכתן היא בריכוז נמוך אבל ממושך.
תרכובות אלו פועלות בשיתוף פעולה ,דבר המגביר את פעילותן.
גם בצריכה נמוכה תרכובות אלו מצטברות ברקמות השונות בגוף וגורמות לוויסות פעילותם.
נשאלת השאלה האם ליין לבן, בדומה ליין אדום, פעילות מגינה נגד מחלות. כפי שכבר הוסבר לעיל ,ביין אדום נמצאות התרכובות הפוליפנוליות שנוגדות חימצון. לכן ליין לבן ניתן פחות חשיבות מאשר ליין אדום. מתברר שמחקרים שהתפרסמו בעיתונים מובילים בעולם מראים שיין לבן ויין אדום מפחיתים את הסיכון לתמותה באותה המידה, בנוסף שני סוגי היין משפרים את תפקוד האנדוטליום (הרקמה הפנימית של העורקים שפגיעה בתפקודה התקין הוא קריטי בבניית חסימות בכלי דם שמגיעים ללב) ואת מצב קרישת הדם. מתברר שביין לבן קיימים חומרים אחרים ובראשם חומצה קפאית (בריכוז פי שתיים יותר גבוה מאשר ביין אדום). חומצה קפאית מונעת את חימצון הLDL- (כאשר בועת ה-LDL אשר מכילה את הכולסטרול בתוך זרם הדם עוברת חימצון, מתחיל תהליך בניית החסימה בעורק), ומדכאת הפרשת חומרים דלקתיים שגם הם משתתפים בבניית החסימה בעורק.
בכל זאת למה השוני בין יין אדום לבין יין לבן. יין אדום מיוצר על ידי תסיסה של מיץ הענבים יחד עם קליפתם. הקליפה היא זו שמקנה לו את תכולת החומרים הפוליפנולים. יין לבן מיוצר ללא קליפה אלא על ידי תסיסת המיץ בלבד. ליין אדום יבש או חצי יבש יכולת אנטיאוקסידנטית פי 20 יותר גבוהה מאשר ביין אדום מתוק ופי 4 יותר גבוהה מאשר יין לבן יבש.
היכולת האנטיאוקסידנטית גבוהה במיוחד ביינות האדומים פינו נואר, סירה, קברנה סובינון, מרלו, טמפרניו, ומבין היינות הלבנים, סמיון.
הדרכים בהם יין מיטיב עם בריאותנו הן:
- שיפור בקרישתיות הדם על ידי כוס אחד יין ליום במשך שלושה שבועות
- שיפור בתיפקוד האנדוטליום
- שיפור הסטרס החימצוני בחולי לב
- עליה של כ-17% ברמות הHDL- כולסטרול (הידוע ככולסטרול טוב)
- קיימים דיווחים על הפחתה בהופעת סוכרת וסרטן רירית הרחם על ידי שתייה מתונה של אלכוהול.
מאידך יין בפרט ואלכוהול בכלל לא מומלצים לחולי לחץ דם גבוה (במתינות בהמלצת רופא) ולסובלים מרפלוקס גסטרואסופגאלי.
קיימים דיווחים בספרות על עליה בשכיחות סרטן הפה והושט על ידי שתייה של 3 עד 4 מנות אלכוהול ביום, וגם עליה בשכיחות סרטן השד.
כתוצאה מההשפעות השונות של מינונים שונים של אלכוהול על הבריאות, הדיווח האחרון של ארגון הבריאות העולמי מסביר ששתיית אלכוהול גורמת ל-%20 עד 30% מהשכיחות העולמית של סרטן הושת, סרטן הכבד, מחלת שחמת הכבד, התאבדות, אפילפסיה ותאונות דרכים. באותו הדיווח טוענים ששתייה נמוכה עד מתונה של אלכוהול מיטיבה עם מחלת לב, אירועים מוחיים וסוכרת.
מכל האמור, אני נוקט בהמלצה הקיימת של שתיית של עד 2 מידות אלכוהול לגבר ומידה אחת לאישה.
