מחלת לב של העורקים הכלילים (Coronary Artery Disease) מהווה סיבה מספר אחת לתחלואה ותמותה בעולם המערבי. מחלת לב כלילית נגרמת כתוצאה מתהליך של שקיעת חומרים בדפנות העורקים המובילים דם ללב (שקיעת החומרים הללו יכולה להתרחש גם בכלי דם שמובילים דם לאזורים אחרים בגוף כמו המוח והגפיים). תהליך זה נקרא בשם טרשת העורקים.
ממחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונים מתברר ששינוי באורח חיים ותזונה חכמה המתמקדת במניעת מחלות יכולה להפחית בצורה משמעותית את הסיכון למחלה ואף למנוע אותה.
ניתן היום לזהות שני היבטים של המחלה המושפעים מתזונת האדם:
א. השפעת התזונה ואורח חיים על רמות הכולסטרול בדם
ב. השפעת התזונה ואורח חיים על קבוצת מחלות ותופעות אשר יחדיו נקראות "התסמונת המטבולית" הגורמות להופעת טרשת העורקים.
כולסטרול
ישנם שותפים רבים ליצירת המשקע המאפיין את המחלה, אך כולסטרול הוא הבולט שבהם.
כולסטרול הוא חומר המצוי בגופו של כל אחד מאתנו. הוא אבן בנייה חשוב של רקמות והורמונים בגופינו. אולם, כאשר רמתו עולה מעל הנדרש לפעולות חיוניות אלו, הוא מהווה חומר מזיק ומסוכן.
בזרם הדם הכולסטרול מצוי בתוך מבנה כדורי המכיל גם שומנים אחרים. סוג המבנה הכדורי בו הכולסטרול נמצא, קובע מה תהיה פעולתו. כולסטרול הנמצא בתוך מבנה כדורי בשם LDL מסוגל לחדור לדופן העורק ולגרום לחסימתו (מהסיבה הזאת מכנים אותו כולסטרול רע). כדי שהכולסטרול ישתתף בחסימת העורק, שומנים אחרים שבתוך ה-LDL צריכים לעבור שינוי כימי הקרוי חימצון. לאחר החימצון מבנה ה-LDL משתנה וזמין לתרום מהכולסטרול שבו לחסימת העורק.
הכולסטרול בדם יכול להימצא גם במבנה כדורי אחר בשם HDL. HDL אוסף כולסטרול מדופן כלי הדם ומסלק אותו, כך שהוא מגן על גופינו בפני חסימת העורקים (מהסיבה הזאת מכנים אותו כולסטרול טוב).
לסך הכל הכולסטרול (טוב +רע) מכנים "כולסטרול כללי" או "סך כל כולסטרול".
ככל שרמת הכולסטרול ב-LDL עולה, כך עולה הסיכון לטרשת העורקים. טרשת העורקים מתקדמת במשך שנים בהם העורק (או עורקים) הולך ונסתם עד לחסימתו הכמעט מוחלטת המונעת זרימת דם ללב (או לאזורים אחרים במקרה של חסימות בכלי דם פריפרים) ולתוצאה הסופית – התקף לב.
הטיפול התזונתי בכולסטרול מורכב ממספר גורמים ביניהם תכולת סיבים, ויטמינים וכימיכלים מן הצומח (פיטוכימיכלים) במזון, אך המרכיב השולט בטיפול הוא סוג השומן במזון.
סוגי שומן במזון
השומנים במזון נבדלים לפי הרכבם. ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:
1. שומנים רוויים: מצויים במזון מן החי כגון בשרים, ביצים , מוצרי חלב, חמאה, שמנת, גלידה; וכן בכמה מוצרים מהצומח כמו שמן קוקוס וקקאו. לשומן רווי השפעה שלילית על מחלות חסימתיות של העורקים הכלילים לא רק מפני שבקרבתו מצוי הכולסטרול שאנחנו צורכים (וכפי שכבר הוסבר משתתף בתהליך החסימתי) אלא גם מפני ששומן רווי מעלה באופן ישיר ועצמאי את רמות הכולסטרול בדם. כך שצריך להיזהר ממזונות שהיצרן דאג לפרסמם כדלי כולסטרול, אך מכילים רמה גבוהה של שומנים רווים.
2. שומנים בלתי רווים: מצויים במזונות מן הצומח. שומנים אלו מתחלקים לשתי תת-קבוצות:
א. שומנים חד בלתי רווים: מצויים בשמן זית, אבוקדו, אגוזי פקאן ושקדים. זה סוג השומן המומלץ ביותר. מוריד את רמות הכולסטרול ב-LDL (כולסטרול רע) מבלי לפגוע ברמות הכולסטרול ב-HDL (כולסטרול טוב). בנוסף הוא מונע את חימצון ה-LDL, זאת אומרת הוא גורם מניעתי בפני חסימת העורקים הכליליים.
ב. שומנים רב בלתי רווים: מצויים בשמן תירס, סויה, חריע, חמניות, טחינה ואגוזי המלך. מורידים את רמות הכולסטרול ב-LDL (כולסטרול רע) אך יחד עם זאת מסוגלים להוריד גם את רמות הכולסטרול ב-HDL (כולסטרול טוב).
ג. שמן דגים: גם שומן רווי אך ייחודי לדגים מהים הצפוני (סול, בקלה, הליבוט, זהבון, סלמון, מקרל, טונה). ניתן לקבלו גם מהצומח משמן קנולה בעיקר. הוכח ששומנים אלו מפחיתים את התחלואה ותמותה ממחלת לב ולכן מומלץ לצרוך דגים אלו לפחות פעמים בשבוע.
ד. שומן טרנס: לדוגמא מרגרינה שעשויה משומן רב בלתי רווי (נוזלי מן הצומח) שעבר תהליך כימי תעשייתי באמצעותו השומן הפך למוצק. לסוג זה של שומן קוראים שומן מסוג טרנס. שומן מסוג טרנס כמו שומן רווי מעלה את רמות הכולסטרול הרע בדם, אך בנוסף מוריד את רמות הכולסטרול הטוב. בדרך כלל ניתן למצוא אותו במזונות מעובדים ואפויים המכילים מרגרינה ושומנים מוקשים כמו: עוגות, עוגיות וכדומה. בטיחותם של מוצרים אלו אשר התפרסמו (וממשיכים להתפרסם כ"נטולי כולסטרול") מוטלת היום בספק לאור מחקרים אשר מוצאים אותם קשורים למחלת לב כלילית ולאוטם שריר הלב. משמעות הדבר, יש מקום בזמן ביקור בסופרמרקט לבדוק לא רק את רמת הכולסטרול ואחוז השומן של המזונות, אלא גם להעדיף עוגיות לדוגמא עשויות על בסיס שמן ולא שומנים מוקשים (בשביל זה צריך להעיף מבט במקום בו כתוב "רכיבים").
התסמונת המטבולית
בשנים האחרונות הולך ומתברר שגורמים אחרים ללא קשר לרמת הכולסטרול ב-LDL (כולסטרול רע) משפיעים על הופעת טרשת העורקים. גורמים אלו מוכרים כ"תסמונת מטבולית". התסמונת מאופיינת משני מרכיבים מרכזיים. השמנה באזור הבטן ורמות גבוהות של הורמון האינסולין בדם. קיים קשר הדוק בין שתי התופעות כאשר השמנה באזור הבטן יכולה לגרום לרמות אינסולין גבוהות ולהפך, רמת אינסולין גבוהה יכולה להביא להשמנה.
המרכיבים הנוספים בתסמונת הם, יתר לחץ דם, רמות גלוקוז מעל הנורמה, רמת טריגליצרידים גבוהה (הטריגליצרידים הם השומנים העיקרים הנאגרים ברקמות השומן בגופינו. שומן זה נמצא גם בזרם הדם. כשרמתו עולה מעל הרצוי הדבר משפיע על תהליך בניית חסימת העורקים) ורמת כולסטרול ב-HDL נמוכה (כולסטרול טוב נמוך).
כאשר שלושה מתוך המרכיבים מופיעים אצל אותו אדם, מדובר בתסמונת מטבולית. מתברר שאצל אנשים הסובלים מהתסמונת, חלקיק ה-LDL ללא קשר לרמת ה-LDL בדם, עובר יותר חמצון ומשתתף יותר בחסימת העורק.
הפתרון פשוט לכאורה, להוריד את השומן שהצטבר בבטן. כך רמות האנסולין בדם תרדנה ואיתם לחץ הדם, השומנים בדם ורמות הגלוקוז.
אך הדבר לא קל כל כך, רמות האינסולין הגבוהות לא מאפשרות ירידה במשקל. התשובה לכך היא להוסיף פעילות גופנית המשפיעה על פינוי האינסולין. מכאן הטיפול המומלץ לסובלים מתסמונת מטבולית מורכב מירידה במשקל על ידי תזונה מתאימה, ושילוב עם פעילות גופנית יומית.
לבסוף, שינוי באורח חיים, הגברת הפעילות הגופנית ושילוב עם תזונה ממוקדת במניעת טרשת העורקים יעזרו לנו לחיות חיים בריאים ויפים יותר.
